זה לא קורה לי הרבה, אבל פה זה קרה, בפעם הראשונה שנכנסתי לדירה הזו, התכווצתי, רציתי לצאת משם. שיבחתי את הלקוחה שהצליחה לראותך את הפוטנציאל בנכס על אף ההרגשה הלא נעימה והחשוכה שיש בה.
הריצוף היה חום כהה, הריהוט גם הוא כבד, כהה וגדול מדי לחלל. הסלון היה מופרד ע"י מדרגה שהגביהה אותו וחילקה את החלל לשני מפלסים, המטבח הופרד משאר החלל בקיר קשתות, הקיר של פינת האוכל היה מחופה במראה מגוונת חום, החלוקה של חדרי הרחצה היתה לא הגיונית, בקיצור תחושה כללית לא 'וואו' בלשון המעטה… ששמים את כל האלמנטים האלה בצד רואים את הפוטנציאל האדיר אבל בפעם הראשונה שנכנסנו לשם, היה בעיקר לא נעים וחשוך.
זה פרויקט משותף שני שלי עם הלקוחות, והזוג ידעו והצהירו על הרבה דברים שהיו להם חשובים כבר מההתחלה:
- חדר רחצה מרווח עם אמבטיה! (זה אחרי שבבית הקודם, בחדר רחצה היתה רק מקלחת וגם היא היתה לא גדולה)
- ידעו שהם רוצים לשלב בעיצוב צבע (זה אחרי שבבית הקודם הבחירות היו מאוד שמרניות, פלטת הצבעים היתה לבן, אפרפר, מעט עץ נייטרלי ובהיר)
- הרבה מהריהוט הקיים יעבור איתנו מהבית הקודם לחדש, כך גם הרבה מגופי התאורה
- השנים הקרובות אלא שנים עם ילדים קטנים יהיו צעצועים בכל מקום, אז שיהיה פתרון לאחסון וגם אזורי משחק אופציונליים גם בחללים הציבוריים וגם חדר משחקים משולב עם חדר עבודה
- תקציב מינימלי שאילץ אותנו לעשות פשרות
אחרי ביקור בנכס ופגישת פרוגרמה (הבנת צרכים) משותפת נפגשנו לפגישת הצגת הסקיצות, זו אחת הפגישות המרגשות בתהליך לדעתי, אני עובדת לקראתה הרבה, וזה הפעם הראשונה שהלקוחות רואים איך הבית שלהם יכול להראות, ומצד שני מאלץ אותם לקחת החלטות לפעמים קשות אבל בזכות ההבנה של השלכה של כל החלטה מאפשר לנו להתקדם בצורה שקולה לשלב הבחירות והתכנון המפורט. אז היה מורכב כי הדיעות היו חלוקות ולכל אחד יש סדר עדיפויות שונה אבל החלטנו מה רוצים ויצאנו לדרך…
בהינתן תקציב מוגבל החלטנו כמה דברים:
- על אסטרטגיה של רכישת בקרמיקה וסניטריה בסניפי עודפים של חנויות מוכרות.
- היות ורוב הריהוט נשען על הקיים את הסטיילינג נעשה בעיקר ע"י שימוש בצבע.
ימי הקניות שלנו היו ברכישת אריחים ובניטריה, פרקט לחדרים, מטבח, תאורה, טאפט, נגרויות ובחירת צבעים לקירות. הימים היו אינטנסיביים ויעילים עם הספק מעולה.
הזוג ביקש שאלווה אותם בפרויקט אבל ללא פרק של ביקורים באתר, הסבירו כי זה כבר לא שיפוץ ראשון שלהם, ושהאבא של הלקוחה ילווה את הקבלן, הקבלן כבר עבד בעבר עם המשפחה ו'הכל יהיה בסדר' עם ההיכרות המוקדמת שלי עם הלקוחות, הסכמתי.
לאורך השיפוץ היו מעדכנים אותי מדי פעם ושולחים תמונות מהשטח, יום אחד קיבלתי תמונות לאחר ביצוע ריצופים וחיפויים חדרי רחצה, התמונות היו מלוות בהתרגשות רבה, כי זה שלב שהבית סוף סוף מקבל צורה. בחדר רחצה של ההורים ראיתי הכנה לאינסטלציה בקיר שלא היו אמורים להיות עליו נקודות, שאלתי את הלקוחה מה פשר הנקודות, בבדיקה מול הקבלן התברר שהוא לא הצליח לסובב את האסלה באופן שביקשתי אז הוא החליט לשנות את התכניות ללא התרעה או התייעצות, פשוט כי זה נראה לו שככה זה יעבוד. כמתכננת ברור לי שזה לא כזה "פשוט" וכל שינויי כזה מצריך בדיקה ושינויים נוספים ש'נגררים' מהחלטה כזו או אחרת… אבל לאור הגילוי בשלב המתקדם במקביל ללו"ז שהלך וסגר עלינו, נאלצנו להשאיר את האסלה כפי שבוצעה ולשנות חלק מהתכנון המקורי, לעדכן את ההזמנה של ארון הכיור….
איך אומרים בצבא?! כל פקודה נכתבה בדם, אז גם בעסק שלי זה ככה, אז זה הפרוייקט האחרון שאישרתי להוריד את הביקורים באתר. עם יד על הלב, אני גם באמת אוהבת את השטח, אני לומדת המון מביקורים שלי באתרים, וגם הפרויקטים מתנהלים נכון יותר, אם יש בלתמ"ים (ובכל פרויקט יש!) פותרים אותם יחד , לאחר שבוחנים את כל האופציות הקיימות עם היתרונות והחסרונות, ממש כמו בפגישת הצגת סקיצות, לא תמיד האופציות על השולחן הן אופטימליות אבל בוחרים באלטרנטיבה האידיאלית לאותה סיטואציה, ואז התוצאות טובות יותר.
החלטות עיצוביות בחדרים:
חדר הורים
ריהוט קיים שהגיע איתנו: מיטה זוגית לבנה, ארון הזזה ברוחב 3 מ' לבן, קומודת איפור עם מראה לבן
נתוני חדר קיימים: גודל 350/300 עם מבואת כניסה צרה שממנה יש כניסה לחדר רחצה מתוכנן לא טוב כך שהכיור ממוקם מול האסלה ובניהם כ-30 ס"מ רווח ומקלחון בגודל 75/75 ס"מ
תכנון חדש: שינוי מיקום דלת חדר הרחצה דבר שאיפשר להגדיל את המקלחון לגודל של 90/100, שינויי מיקום אסלה וארון מקלחת שיהיו 1 לצד השני ועל ידי כך לקבל אזור עמידה נוח מולם. החיסרון היה שמעל הכיור ממוקם חלון שלא מאפשר תליית מראה, בחנו כמה אופציות מול עלויות שלהם ולבסוף החלטנו כי את החלון (שבכל מקרה תכננו להחליף) יהיה עם זכוכית מצופה מראה בחלק הפנימי כך שהוא עצמו ישמש כמראה מעל כיור. נכון זה לא פתרון אופטימלי, אבל בכורח הנסיבות הוא היה האידיאלי. בחדר שינה עצמו סובבנו את המיטה ב90 מעלות ממה שהיתה במקור ובאמצעות צביעת כמה קירות בצבע והוספת אקססוריז וכריות החדר קיבל אופי עם אוירה רומנטית ונעימה.
חדר ילדים
ריהוט קיים שהגיע איתנו: מיטת נוער נפתחת בצבע לבן ואפור, שידת החתלה וארון קיר.
נתוני חדר קיימים: מידות 280/415 ס"מ, יעברו לחדר שני אחים כהתחלה אבל בתשתיות להתחשב גם בהעמדת ריהוט לחדר עבור ילד יחיד עם פינת עבודה וגם עבור שלושה ילדים
תכנון חדש: בגלל שהריהוט כולו נשאר, גם פה היתה בעיקר עבודת סטיילינג, הרעיונות והרצונות היו גדולים אבל התקציב הוריד אותנו לקרקע, הזמנו מדבקות קיר מעלי אקספרס, בשילוב סט מדברות של KITA KIDS, קבענו פלטת צבעים שכללה ורוד, תכלת וירוק. עם מדבקות קיר שילבנו כתמים של צבע שנצבעו ידנית, ושזרנו לכל ילד אזור שלו, כל אזור הוגדר במלבן צבוע שבו תלינו את הת.ז (מסגרת עם פרטי לידה כמו תאריך, משקל וכו') שהאמא הכינה לכל אחד מהילדים אחרי שנולדו ומילים משיר שההורים שרו לכל אחד מהם בינקות. את המלבנים הצבועים חיברנו לאוירה הכללית של החדר בעזרת מדברות הקיר.
חדר המשחקים משולב חדר עבודה
ריהוט קיים שהגיע איתנו: כוורת משחקים גדולה עם המון משחקים כמו מטבחון וכו' ואקססוריז שנקנו בזמנו לחדר ילדים מ'גלא' (כמו שעון, מתלים וכד')
נתוני חדר קיימים: מידות 324/294 ס"מ עם נישה של 190 ס"מ בעומק 59 ס"מ (בנישה הזו מיקמנו את הכוורת)
תכנון חדש: בתכנון התייחסנו לשנים הראשונות (שלב א') שהחדר ישמש למשחק ולעבודה ובעתיד (שלב ב') ישמש לחדר של ילד. פה רצינו שהסטיילינג מצד אחד יגדיר משחקיות ויכתיב אופי נעים ומצד שני שלא יעשה עומס היות וגם ככה המשחקים צבעוניים ומצועצעים ועושים את העומס מאליהם. פלטת הצבעים נבחרה דווקא מהאקססוריז שעברו איתנו, בבית טמבור הסתכלנו על אותו שעון ינשופים חמוד של 'גלא' והתאמנו את הגוונים של החדר אליו, בחרנו בכתום ושני גווני טורקיז. בהעמדת הריהוט מיקום הריהוט שהסתדר (גם לחדר שלב א' וגם לחדר שלב ב') היה שהכוורת ואזור המשחק באלכסון אחד מהשני, ודווקא פינת העבודה מפרידה בניהם באמצע. החיבור הויזואלי שעשינו בין החלקים השונים של החדר היה בעזרת מלבני צבע, מצד אחד התחברו לכוורת ומצד שני תחמו את אזור המשחק. פינת העבודה קיבלה תיחום לעצמה, גם הוא מלבן, אבל במקום צביעת קיר, חיפינו את הפינה בחיפויי שעם. היתרונות בשעם: גם מהווה לוח מודעות לנעיצה, גם מגדיר אזור אחר לעבודה, גם מהיותו חומר עץ זה התכתב עם הפרקט ונתן רובד של חמימות לחדר.
חלל מרכזי
ריהוט קיים שהגיע איתנו: כורסא טורקיז, שולחן סלון מלבני ופינת אוכל עגולה בגוון אלון.
נתוני חדר קיימים: חלל בפרופורציה מלבנית מאוד, רוחב של 375 ס"מ ואורך של כמעט 11 מ' (כולל המטבח).
תכנון חדש: הפונקציות הנדרשות היו מטבח כמובן, פינת אוכל פעילה (שימוש יום יומי למשפחה), סלון שמכיל ספה וכורסא ממוקם מול טלויזיה, אזור פוטנציאלי למשחק ילדים ופתרון אחסון לדואר נכנס, מפתחות ותיקים. פלטת הצבעים פה הושפעה מהכורסט הקיימת שהיתה טורקיז, הריצוף שנבחר היה אפור בהיר דמויי בטון, ושזרנו עם זה נגיעות של ורוד עדין. שפותחים את דלת הכניסה רואים ישר חלל ארוך של 9.5 מ' וההבנה הבסיסית שכדאי לחלק את זה ויזואלית בשביל שהחלל יראה פחות מלבני, החלוקה נעשתה בעזרת תחימה של אזור התארגנות בטאפט קיר, בתחום הזה מיקמנו קומודת כניסה ומראה. הקומודה הוזמנה ותוכננה במיוחד לצרכים של המשפחה, באותה נגרייה (ענת מוצרי עץ) הזמנו גם את המזנון שממוקם על המשך אותו הקיר, אז בבחירת הגוונים התחשבנו:
א. במינון נכון בין שני פרטי הנגרות
ב. ברקע טאפט שכבר נבחר לקומודה
ג. בפונקציונליות עם ילדים (המשטחים הגדולים שמועדים לפורענות עם ילדים קיבלו גמר עץ שהוא עמיד יותר מגמר צבע).
פינת האוכל מוקמה בסמיכות למטבח על 'צומת' מרכזיתת בבית, מקשרת בין האזור הציבורי למסדרון של האזור הפרטי, בין חלל הסלון לבין המטבח, בין חדרי הרחצה לאזור שירות שבו ממוקמת מכונת הכביסה. אבל הרצון היה ליצור דווקא אוירה אינטימית משפחתית ולא תחושה של מעברים. ההחלטה היתה לצבוע את הקיר של גב פינת האוכל בגוון כחלחל (הגוון נבחר בקפידה שיתאים לגוון הטאפט, אומנם הטאפט ממוקם בקיר מקביל כך שלרוב החיבור לא צריך להיות מופתי אבל בסיטואציה הזו שממוקמת מראה על הטאפט, בהרבה נקודות מבט נראה את ההשתקפות של קיר פינת האוכל במראה כך שהגוונים היו חייבים להתאים בהרמוניה). על הקיר מיקמנו תמונות משפחה וקיבלנו את האוירה המשפחתית שרצינו.
