הוזמנתי לפרוייקט סטיילינג לבית ורק יעוץ לגבי אמבטיה שמחליפים למקלחון…

הגעתי לפגישה, עליתי במעלית לקומה אחרונה, נכנסתי לפנטהאוס מרשים, מתוכנן היטב, נראה יחסית חדש, עם נוף יפייפה של הים. אני מודה שקצת הופתעתי, בדר"כ לא קוראים לי לבית בשלב כזה, בערך 3-4 שנים אחרי שעברו תהליך עם מעצבת שעשתה תכנון טוב סך הכל.

אז התיישבנו, דיברנו על הדברים, על השינויים שרוצים, ההרגשה שהיו רוצים לקבל, ועשינו סיבוב בבית, כל אזור עם ה"כאבים" שלו והחלומות של המשפחה.

סלון

החלל הציבורי (סלון, פינת אוכל ומטבח) מתוכנן כ- open space עם נגיעות של טורקיז, משקיף אל הים, הטלויזיה מסתתרת בפריט נגרות מושקע שחוצץ בין הסלון לפינת האוכל, ובין הספה לטלויזיה זה המעבר למרפסת גדולה שעוטפת את החלל. הספה היתה ספת עור רחבה מרשימה, לפי הספר כל ההחלטות שלקחו היו נכונות אבל בפועל היתה חסרה תחושת האינטמיות, המשפחתיות בסלון, זה שימש כמעבר והיה חלק מחלל גדול ולא כאזור בפני עצמו.

ההחלטות שלקחנו:

+החלפת הספה בספת 'ר' כך שמצד אחד לא מפריעה למעבר למרפסת אך מצד שני סוגרת תחושתית וממסגרת את הסלון לצורת ישיבה נוספת ומאפשרת קשר עין בין האנשים שיושבים על הספה.

+השולחן הקיים היה יפייפה, הוזמן בזמנו בנגרות אישית ותאם את נגרות המזנון, אך עם שינוי פרופורציית הספה הוא היה גדול מדי, החלטנו לשמר את הרגליים היילודיות ולהזמין פלטה עליונה חדשה שמשמרת את התכנון המקורי אך קטנה יותר.

+מצידו השני של הסלון חיפינו את הקיר בטפט שתומך ומדגיש את הצבעוניות שבחרנו אבל התפקיד החשוב שלו זה שהוא תוחם את גבול הסלון מצידו השני. על אף שלא שינינו את מיקום הקירות ולא שינינו תכנון החלל והמטבח, תחושתית קיבלנו סלון אינטימי ומוגדר יותר.

+נכון, שקיר הספה נשאר קצת ערום, אנחנו חיפשנו חודשים אחת התמונה הנכונה שכולם אוהבים אך התמונה טרם נמצאה, אני בטוחה שכשתמצא התמונה המתאימה זה רק ישדרג ויוסיף .

פינת משפחה

רצון נוסף של ההורים היה למצוא לילדים סלון 'חלופי' שיוכלו ויותר מזה ירצו לשהות בו ולרבוץ בו עם חברים.

בתכנון של הבית הזה היתה פינת משפחה חמודה, הוזמנה לאזור ספרייה מותאמת אישית בנגרות שתכיל משחקים וספרים, הייתה ספה, כאילו לפי הספר, לא?

אבל, בפועל הספה שימשה בעיקר ערימות של כביסה, הספרייה היתה בעיקר מקום לבלאגן והילדים בעיקר היו בסלון.

אז מצד אחד זה יכל להיות מקום קסום של ילדים, מצד שני זה בחלל די מאתגר שצריך לשמר ולאפשר בו מעברים רבים- לחדר הורים, לחדר של הבן, יציאה למרפסת ומעבר למסדרון הראשי של הבית.

ההחלטות היו:

+ להחליף את הספה הקיימת בפינת ישיבה מודולרית גם הרבה כריות שמאפשרת משחק בצורת הישיבה, בקלות פורסים את הכריות והישיבה הופכת לשכיבה וכו'. בחרנו את הבדים כך שיהיה משחק בין צבעים והדפסים בשחור לבן.

+ לשמר את הספרייה הקיימת אבל להוסיף לה נקודות של צבע בעזרת נגרות, אזורים אלו מיועדים לשימוש של נוי ולא איחסון. הצבעים שבחרנו לנגרות תואמים לצבעים שבחרנו בבדים של פינת הישיבה. במצב הסגור הפינה בצורת 'ר', תיחום זה יצר אוירה אינטימי ונעימה.

+הקיר של גב הספה נצבע באפור בהיר, בשביל להגדיר את החלל כאזור בפני עצמו ולבדל אותו משאר הבית. כלומר כשהולכים במסדרון ומגיעים לפינת הישיבה כבר לפי גוון שונה של הקיר זה מתורגם לנו אוטומטית כחלל שונה.

פינת עבודה

צורך נוסף שהתווסף למשפחה לאחר תקופות של סגרים ועבודה היברידית של ההורים, זה כמובן הצורך בפינת עבודה. וכך, נישה 'תמימה' במסדרון שלא היה לה ממש שימוש הפכה לפינת עבודה זוגית, פונקציונלית ויפה.

יצרנו אזור שיש בו חשיבה על אחסון ונוחות מצד אחד, ועל נתונים קיימים (מידות, פתח שירות למיזוג, נקודות חשמל וכו') מצד שני, הכל התכנס לתכנון מפורט של כל הפרטים ובעזרת נגרות התקבל פתרון מושלם עבור המשפחה.

חדרים של הבנות תוכננו כשהן היו עוד ילדות וכבר לא תאם את גילן, והיה צורך בהתאמה וריענון.

חדר מתבגרת

הבת הגדולה, שבסוף תהליך הסטיילינג חגגה בת מצווש, סיפרה לי על תחבביה, ההשראה שלה הן נשים חזקות, חכמות שהשפיעו על התרבות והתפתחותה, היא הראתה לי את סדרת הספרים 'קטנות גדולות' שהיא קראה בשקיקה, סיפרה על כך שמתעניינת במדע, בטבלה כימית והחלום להיות מנתחת מוח כשתגדל.

במקביל ביקשה שהחדר יהיה מאוד נייטרלי, רק לבן, רק סימטרי, שיהיה מסודר ומאוזן, כל הצעה שלי לדברים שיוצאים מהתבנית הזו נענו בנימוס בשלילה.

נפעמתי ממנה, אחרי הפגישה אני עצמי קראתי על הנשים שסיפרה לי עליהן ולמדתי על עולמה הפנימי, רק שהרגשתי שאני מבינה את הדברים שהיא מספרת עליהם הרגשתי בשלה מספיק לתכנן עבורה את חדרה.

גיל ההתבגרות זה גיל מבלבל, אני יודעת, החלטתי שהעיצוב עכשיו יהיה בסיס טוב אסטתי וקלאסי, כך שבעתיד יוכל לקבל שינויים לפי ההתפתחות של הילדה, אפשר יהיה לשלב כל צבע וחומר שבעתיד היא תחשק בו.

חדר מתבגרת סנדוויצ'ית

לעומת האחות הבכורה, הסנדוויצ'ית אוהבת ורוצה הכל! אוהבת צבעים, ספורט, ים, גלגליות, גלישה, טיסו, לשמור שטויות וזכרונות, תאורה, למידה, ריקוד….

אחת החששות שלך ההורים היה התחזוקה, בעבר הטפט שהודבק על הקיר התקלף, וילון שהיה נקרע וכו' וכו' זה הנחה אותנו בבחירה של חומרי גמר עמידים.

שהגעתי אליהם לצילומים נהנתי לראות את החדר שלה, כמה התכנון והסדר בחדר נתן לה את המקום של סדר, וכל עושר האלמנטים שסיפרו לי עליהם מצאו את מקומם בסידור המדפים, ועושר של אלמנטים על השולחן והשידה אך כולם מסודרים מיושרים בקפידה. לפעמים אפילו אני נדהמת כמה שינוי פנימי מושפע מהסביבה שהילד גדל בה.

חדר רחצה ראשי

ואז הגיע יעוץ חדר הרחצה…. הם רצו רק להחליף אמבטיה במקלחון

בביקור הראשון אצלם כבר הצבעתי על בעיות שכרוכות במהלך שכזה (החל מחיפויי שלא היה ממנו מספיק, נקודות אינסטלציה שצריך לשנות את מיקומם וכו'). אבל יותר מזה, כשהגעתי לא יכלתי להתעלם מהמרפסת שירות שצמודה לחדר הרחצה )ומתוכננת גרוע(, המרפסת שירות היתה צרה, כמו מסדרון שבסופו עומדים המכונה והמייבש זה לצד זה ואין כלל מקום לאחסון, אפילו לא לסל כביסה

הצעתי ללקוחות לעשות שינויי כרורגי, ולחבר בין שני החדרים יחד, לקבל חדר רחצה מרווח יעיל ונוח, עם תכנון ארון נגרות שיכלול גם את הכיור וגם את מכונת הכביסה והמייבש. במקביל לארון שירות גדול שבו נמקם את חומרי הניקוי, הכביסה ואת הדייסון. החלל אומנם גדול אך דרש תשומת לב ותכנון ממש על הס"מ בעניינים מסויימים.

שהתחלנו בהריסה, לאחר פירוק הרצפה הקבלן גילה שלולית של מים, ואם היה ספק לפני השיפוץ, זה נתן לגמרי את החותמת שלקחנו החלטה כל כך נכונה ומדוייקת.

חדר רחצה הורים

בחנות הקרמיקה שבחרנו אריחים לחדר רחצה הראשי, פתאום עלה לזוג החשק לטפל גם במקלחת שלהם, אמרו כי היא לא נוחה ולא נעימה להם, ותקופה ארוכה שהיא כלל לא בשימוש.

אני מודה שאני במעמד הזה נלחצתי, שאני בתוך פרוייקט אני מאוד קנאית לתקציב שהוגדר לי וכל סטייה כזו אני מרימה דגל אדום. עד אותו רגי כלל לא ביקרתי במקלחת הורים ולא הכרתי אותה, אבל פתחתי בחנות את התכניות של הדירה בדקנו כמויות, הבנו עלויות והחלטנו ללכת על זה.

הבקשה היתה שתהיה אוירה של ספא, וזה הדבר שעזר לנו בבחירת הגוונים והאריחים.

חדר הרחצה קטן כולל אסלה ומקלחון בלבד, הכיור ממוקם מחוץ לחדר, היה לפני השיפוץ מחופה כולו (קירות ורצפה) באריח חום שוקולד, מה שהחשיך והקטין תחושתית את החדר עוד יותר.

צינור ה4 צול של האסלה התגלה כי ממוקם באמצע החדר ומכתיב לנו עובי קיר עבה. מיקום החלון גם הוא היווה עבורינו מכשול כי הכתיב את תחום המקלחון (נבדקה אופציה שבה החלון יהיה בתוך תחום המקלחון אך החלטה כזו אילצה אותנו להחליף גם את האלומניום וגם היה מייקר את עלות הזכוכית של המקלחון החלטנו לוותר על האופציה הזו).

ההחלטה היתה לעשות קיר עד גובה התקרה אך שבאמצע עובי הקיר ישתנה. העובי של קיר האסלה נכתב לנו בגלל עובי הצנרת אך בתחום המקלחון הקטנו את העובי למינימום ואיפשרנו את קיום המקלחון עד לתחילת משקוף החלון מצידו השני.

בשני צידי הקיר מיקמנו נישות בגודל זהה ועם פרישות מדוייקות שכל ס"מ חושב ונותח מה תהיה המשמעות בכל כיוון שנחליט יצאנו לביצוע. בשיתוף פעולה מעולה עם הקבלן הצלחנו להגיע לתוצאה הכי מדוייקת לחלל הגדביל וקיבלנו אשלייה של מרחב גדול בהרבה ממה שהיה לפני השיפוץ.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מלאה של הפרוייקט